ורטיגו (סחרחורת): כאשר אדם חש שהוא או הסביבה נעים כשהם למעשה אינם בתנועה. התחושה יכולה להיות תחושה של סיבוב או של נדנוד. הסחרחורת לעיתים רבות מלווה בבחילות ואף הקאות. בנוסף ייתכנו הזעות וקושי בהליכה.

הסיבות השכיחות לסחרחורת נובעות מבעיה באוזן הפנימית וכוללות:
• סחרחורת התקפית טבה מיקומית (BENIGN PAROXYSNAL POSITIONAL VERTIGO).
• מחלת מנייר (MENIERE'S)
• וסטיבולר נויריניטיס (VESTIBULAR NEURINITIS)
• סיבות אחרות פחות שכיחות הינן בעיות נוירולוגיות כגון שבץ מוחי או מיגרנות.

סחרחורת פיזיולוגית (שאינה מעידה על בעיה) ניתן לחוש אחרי סיבוב בקרוסלה או לאחר תנועה לזמן ממושך כגון לאחר הפלגה בים.

סיבות אחרות ל סחרחורת  הינם חשיפה לרעלנים כגון אלכוהול, אספירין וכן תרופות אחרות.

תחושות אחרות כגון "כמעט" התעלפות או הפרעה בשיווי משקל אינם נחשבים כורטיגו אם כי גם הם עלולים לנבוע מהפרעה באוזן הפנימית.

גישה למטופל הסובל מורטיגו הינה לרוב די ישירה ולרוב בעזרת מספר שאלות ובדיקה ניתן להגיע לאבחנה.

השאלות למטופל יהיו להבין למה בדיוק מתכוון המטופל כשהוא חש סחרחורת מאחר שאנשים רבים מתארים סחרחורת בדרך שונה. בנוסף חשוב להבין כמה זמן כבר התחושה הזו. האם היא התקפית או קבועה. חשוב לדעת אם יש רקע של בעיות באוזניים ואם יש הפרעות נלוות בשמיעה או טינטון.

חשוב גם לבדוק האם ייתכן והבעיה היא נוירולוגית או אחרת.

הבדיקה של החולה המסוחרר תכלול בדיקה נוירולוגית, בדיקת האוזניים וכן בדיקת מערכת שיווי המשקל. מאחר שהאוזן הפנימית משפיעה על תנועות העיניים ניתן לראות הפרעה באוזן הפנימית בתנועות העיניים. ההפרעה העיקרית שנצפית מכונה ניד (ניסגמוס). הניד יכול להיות במנוחה  או רק בזמן שינוי תנוחה ולכן כחלק מהבדיקה לעיתים מביאים את הגוף לתנוחה הגורמת לסחרחורת ואז ניתן לצפות בניד הנגרם עקב כך.

הסיבה השכיחה ביותר לסחרחורת היא עקב מחלה הקרויה BPPV (קיצור של Benign paroxysmal positinal vertigo). חושבים שהמחלה נגרמת עקב אבנים קטנות המכונות אוטוליטים (Otholiths). האבנים יוצאות מאזור אחד באוזן הפנימית ועוברות לתעלות אחרות ושם גורמות ל"בלאגן". מאחר שהאבנים כבדות מהנוזל שבאוזן הפנימית הם זזות בכל תנועה של הראש ולכן התלונה הקלאסית היא של התקפי סחרחורת שנמשכים שניות בשינוי תנוחת הראש. למחלה זו יש טיפול שיכול להינתן בזמן הביקור במרפאה ופותר את הסחרחורת אצל רוב האנשים אם כי לא אצל כולם.

מחלת מנייר מאופיינת בהתקפי ורטיגו שנמשכים שעות ומלווים בתחושת לחץ באוזן, טינטון וירידה בשמיעה. מקובל לחשוב שהסיבה למנייר היא עקב התקפים של לחץ מוגבר באוזן הפנימית. הטיפול בזמן התקף יהיה לרוב מנוחה לעיתים עם תרופות המרגיעות את המערכת הוסטיבולרית וכן מניעת הקאות. אולם עיקר הטיפול מכוון למנוע את ההתקפים החוזרים. לצורך זה מקובל להתחיל דיאטה דלת מלח וכן תרופות הגורמות לפינוי מלחים בשתן. בעזרת טיפול זה רוב האנשים יגיעו להקלה משמעותית ואצל חלק ניכר כעבור מספר שנים התקפי הסחרחורת נעלמים. ישנם גם אפשרויות פולשניות הכוללות הזרקה של תרופה לאוזן התיכונה או ניתוח.

המחלה השלישית מכונה וסטיבולר נויריניטיס והיא נגרמת עקב דלקת בעצב או באוזן הפנימית.  במחלה זו החולה סובל מסחרחורת קשה ומתגברת בשינוי תנוחה. הסחרחורת יכולה להימשך ימים עד שבועות. בתחילה הסחרחורת מאד קשה ומלווה בבחילות והקאות עם זאת במשך הזמן תוך מספר ימים יש הטבה איטית. לרוב במחלה זו הטיפול הוא שמרני וכולל טיפול בתסמינים כגון הקאות ותרופות להרגעה עם זאת ניתן להתחיל טיפול בסטרואידים שיכולים לזרז את הריפוי מהמחלה.